לפני כחודש מצאתי סימנים מובהקים להימצאות עכבר בביתנו.כשסיפרתי לאשתי על האורח, גיליתי להפתעתי שיש לה יכולות אתלטיות מדהימות. היא קפצה על הכיסא ומשם זינקה על המיטה תוך כדי צעקה מקפיאת דם.ההתנהגות החריגה של אשתי הכניסה אותי לפאניקה ולאיבוד עשתונות זמני ותוך שנייה מצאתי את עצמי עומד על המזנון בחדר הסמוך. כך בצעקות היסטריות תכננו את דרכי הפעולה נגד הפולש.
אחרי התאוששות קלה קפצתי החוצה במהירות וטסתי לעיר לקנות כתריסר מלכודות מסוגים שונים. חלקם על בסיס של דבק, חלקם מלכודות מפח גדולות וקטנות אך כולם עבדו על אותו עיקרון של הפיתיון שמושך את העכבר למלכודת.
היות ובבית היתה רק גבינת פרמזן, פיזרתי אותה בין כול המלכודות ובשקט ביצענו נסיגה לחדר השינה. ליד המיטה הכנתי למקרה חרום מטאטא, פנס צבאי ומשרוקית. נתתי לאשתי מפה מפורטת של המלכודות על מנת למנוע תאונות בחושך.
כנראה שגבינת הפרמזן האיכותית לא הייתה על פי טעמו של העכבר ולכן שכנעתי את אשתי להשקיע בקאבנוס שבדרך כלל היא מוחקת מרשימת הקניות שאני מכין.
היות והקאבנוס מגיע לסופר באריזות של מינימום מאתיים גרם, בדרך הביתה כרסמתי שמונים אחוז ממנו, בעזרת בגט טרי ופריך.
מסתבר שהאורח שלנו הוא אנין טעם במיוחד כי הקאבנוס המשובח לא עשה עליו רושם מיוחד.
למחרת ניצלתי את העובדה שאשתי הייתה עדיין היסטרית כדי לשכנעה לעשות קניה מגוונת של דליקטסים שלא נכנסנו לביתנו שנים בגלל שיגעון הבריאות של אשתי.
חשבנו שאם הפולש לא יאהב פסטראמה, הוא ילך למלכודת של הנקניקיות ולשם כך קנינו שלשה סוגים שונים. במידה ויעדיף גבינות, שלפחות יהיו לו מבחר של מוצרלות, גבינות צהובות קשות וחצי קשות. במידה והעכבר המפונק יעמוד בסירובו להיכנס למלכודת, החלטתי בתור אפשרות אחרונה להכין לו טוסט עם גבינה בולגרית.
כך כול ערב במשך שבועות שקדתי בהכנת המלכודות ומדי פעם אף טעמתי פה ושם.
שלשום בלילה התעוררתי לקול רחשושים שעלו מהמטבח. קפצתי מהמיטה במהירות ופרצתי למטבח עם המטאטא והמשרוקית. במטבח ניגלה לעיניי מחזה מיוחד במינו. ראיתי את אשתי עושה חפלה וחוגגת עם כול מבחר הגבינות העשיר והלחמים המיוחדים שאפשר לעלות על הדעת. היא הסתכלה עלי בתימהון, התעשתה מהר ואמרה: "אל תעשה פה הצגות עם המטאטא. ותפסיק לשרוק לי באוזניים. אני יודעת שתפסת את העכבר כבר לפני שבועיים".
גבי רמני
